שבעים שנה לאחר רצח במושבה ביישוב לפני קום המדינה מורה של המושבה כותבת על המקרה ועל המשפחה. בשנת 1930 התאבדו במושבה שלושה איכרים. אך בניגוד לרישומי הוועד ולמסקנותיו של השוטר האנגלי, ידעו אנשי המושבה שרק שניים מהמתאבדים שלחו יד בנפשם, ואילו המתאבד השלישי נרצח. שבעים שנה חלפו. רותה תבורי כותבת ומספרת על הרצח ההוא ועל הגברים של משפחתה - סבה, בעלה, אחיה ובנה. היא אוהבת אותם וכועסת עליהם ומתגעגעת אליהם. זה סיפור על ידידות בין גברים, אהבה, בגידה נקמה וכפרתה
