שם הספר באותיות לטיניות	Mosad ve-Keisarut
כריכה	øëä
דפים	189
הוצאה לאור	מודן
שנת הוצאה	1952/2018
מספר קטלוגי	B-141-8380
	המשפט לא נמשך זמן רב, היה זה יומו השלישי, אולם כבר עתה לא היה גאל מסוגל להיזכר בראשיתו. הוא עצמו לא הותקף פעמים רבות. התותחים הכבדים הופנו אל ד"ר סלדון, ברם הארי סלדון לא נראה מותקף כלל. לדידו של גאל, היה סלדון הדבר היציב היחידי שנותר בעולם כולו. קהל-הצופים היה קטן, ונמנו עליו רק שועי הקיסרות. העיתונות והציבור הרחב לא הורשו להיכנס, ודומה כי מעטים בלבד ידעו על קיום משפטו של ד"ר סלדון. האווירה הייתה עוינת ביותר לנאשמים. חמישה מחברי הוועדה לבטחון הציבור ישבו מאחורי הדוכן הרם. הם לבשו מדי ארגמן וזהב והכובעים הפלאסטיים המבהיקים שנצמדו לראשיהם היו סמל לתפקידם השיפוטי. פטישו של הנציב הראשי התרומם ונפל. הארי סלדון עזב במהירות את דוכן-העדים והתיישב ליד גאל. "איך מצאה חך בעיניך ההצגה?" חייך ושאל. "גנבת אותה," אמר גאל "אבל מה יקרה עכשיו?"