שם הספר באותיות לטיניות	Tekala bi-Ktzeh ha-Galaxia
כריכה	øëä
דפים	160
הוצאה לאור	ñôøé æîåøä-áéúï
שנת הוצאה	2018
מספר קטלוגי	B-137-4093
	אוסף סיפורים קצרים בסיפור הפותח את הספר, "הפעם הלפני אחרונה שירו אותי מתוך תותח", אישטוואן הפגז האנושי שיכור לגמרי וצריך למצוא לו מחליף. כאשר מציעים למספר להחליף את הפגז האנושי, הוא מהסס משום שאין לו ניסיון בזה. מנהל הקרקס מסביר לו שזה לא נכון וכן ירו אותו מתוך תותח, ולא פעם אחת אלא פעמים רבות — למשל, כשאשתו עזבה אותו או כשהבן שלו אמר לו שאינו רוצה לראותו יותר כי הוא אפס. בסיפור הבא, "אל תעשה את זה!" אב ובנו מבחינים באדם שעומד על הגג ומתכוון לקפוץ אבל כל אחד מהם מבין את הסיטואציה אחרת: האב רוצה להציל את האיש והבן דווקא מעודד אותו — עוד לא מודע כלל לאפשרות של אדם ליטול את חייו בידיו. הוא צועק לאיש שיקפוץ כי הוא רוצה לראות אותו עף, הרי לא בכל יום פוגשים גיבור על של ממש. בסיפור "טוד", טוד מבקש מחברו הסופר לכתוב סיפור שיעזור לו להכניס בחורות למיטה. הסופר מגדיר את מהותו של סיפור: "סיפור זה לא לחש קסמים או טיפול היפנוטי, סיפור זה בסך הכל דרך לחלוק עם אנשים משהו שאתה מרגיש, משהו אינטימי, לפעמים אפילו מביך ש־" — כאן קוטע אותו החבר. סיפור זה בסך כל סיפור, אומר לנו קרת, עדיין מחויב לא לנפח שום בלון. ברבים מהסיפורים האב או האם חסרים, ברחו או מתו או ברחו ומתו. לפעמים הם סתם גרושים, משפחות הרוסות, חד הוריות, ילדים יתומים. ב"תרכיז אוטו", גבר בן 46 מחזיק בסלון חתיכת מתכת דחוסה שהיתה פעם רכב המוסטנג של אביו שעשה עם הרכב תאונת דרכים שתוצאותיה קטלניות. הילדים בסיפורים של קרת הם לפעמים קטנים ולפעמים גדולים בני 46. לצד הסיפורים, הספר רצוף בתכתובות על שימוש בחדר בריחה ששמו "תקלה בקצה הגלקסיה" שאיש אחד, בשם מיכאל ורשבסקי, מעוניין להגיע אליו עם אמו ביום השואה. הוא נענה במכתב ממנהל חדר הבריחה שהחדר סגור ביום השואה. ורשבסקי אינו מוותר וכותב למנהל שמלכתחילה כל העניין הוא "חיפוש פעילות ראויה ליום העצוב והנורא הזה". הוא מוסיף: "חדר הבריחה עוסק בגרמי השמים, ואלה, למיטב ידיעתי, לא סטו ממסלולם גם בעת ששישה מיליון יהודים נשלחו אל מותם". לכן אולי נזכרתי בבדיחות שואה, ובבדיחה שסיפרתי לסופר האמריקאי ההוא. סיפרת כך: יהודי מגיע לסלקציה והנאצי מורה לו ללכת שמאלה, אז היהודי שואל: "שמאל שלי או שמאל שלך?"