שם הספר באותיות לטיניות	Hayei Nisu'im
כריכה	øëä
דפים	888
הוצאה לאור	Ha-Sifriya ha-Hadasha
שנת הוצאה	2012
מספר קטלוגי	B-088-3269
	``חיי נישואים`` - חריג זנוח בדרך-המלך של הספרות העברית כשנדפס לראשונה ב1929-1930-; אחד הספרים המרכזיים של הפרוזה העברית המודרנית כשנדפס בנוסח חדש ב1986- - מוגש עתה, שוב, לדור קוראים חדש. כשהופיע הספר ב1986- (ולמעשה, היתה זו כניסתו הראשונה הממשית לספרות העברית), נכתב על העטיפה שהופעתו יהיה בה ``כדי לקבוע את מקומו של פוגל כפרוזאיקון שחשיבותו אינה נופלת מחשיבותו כמשורר``, תחזית זו התגשמה מאז במלואה, ו`חיי נישואים` גם הפך לרב-מכר גדול, ולאחר הספרים הבודדים מן הספרות העברית של המחצית הראשונה של המאה-העשרים, שלא רק נקרא על-ידי לומדי ספרות, אלא גם חי חיים ספרותיים מלאים. פוגל ``הנידח`` השפיע עתה על סופרים מרכזיים, ותרגומים של הספר הופיעו בארה``ב, אנגליה, צרפת, הולנד, גרמניה, ספרד: העיתונות הספרותית בכל העולם כתבה על גדולתו, והישוותה אותו לשניצלר, קאנטי, אך שוב ושוב בעיקר לקאפקא. גורדוייל, האנטי-גיבור, נקלע ליחסים מוזרים, סאדו - מאזוכיסטיים, עם אשתו הברונית תיאה, שמתעללת בו, שוכבת עם ידידיו ושאר מזדמנים, מודיעה לו על בגידותיה, וטורחת להטעים לו שגם ילדם אינו בנו. אבל גורדוייל דבק בקשר הזה, ואינו נותן דעתו לאהבתה אליו של לוטי, ירידתו, עד שזו מתאבדת. לאחר כניסה המתנהלת באיטיות מה, מתפתח הרומאן בעצירת נשימה אל סופו הדרמטי ואל הקטסטרופה הבלתי-נמנעת. זהו רומאן שגיבורו ממצה את העונג מן הסבל, אנאטומיה של חוויה מאזוכיסטית. אין בפרווה העברית שום רומאן לפניו שחושף בקיצוניות כזאת את הכפילות הבסיסית של הקיום האנושי: מתח בין מישורים נפשיים, ההופך אותו אדם עצמו כביכול לשתי דמויות מנוכרות, שמתעלמות זו מזו ורק פה-ושם מקיימות דיאלוג של יריבים. מצד אחד, גורדוייל הפאסיבי, שרגליו גוררות אותו ימים ולילות ברחובות וינה, הפקר לכל רוח מצויה לעשות בו כרצונה, שאינו רואה ואינו מבין מה שגלוי לכל עין; ומצד אחר, גורדוייל שיש לו ידיעה והבנה מלאות של המתרחש, עד ששום דבר אינו עשוי להפתיעו, וכל מה שקורה אפילו קיים בו כידיעה מוקדמת. הפגישה הראשונה עם תיאה, עצם המבט הראשון, כבר הופכים לידיעה של כל מה שיבוא. הכל בא מבחוץ, אך גם הכל גלום בו עצמו. ``כל מה שלקחה אוזנו, חדש היה לו, ובכל ואת היה הכל ישן, כשאוב מנבכי נשמתו``. וכך נע הרומאן בין התקות ורציונליזציות מעלימות, לבין פרוייקציות מתמשכות. רחובות וינה, שגורדוייל משוטט בהם - הם עצמם הופכים למונולוג פנימי, לזרם תודעה; וחייו הפנימיים הופכים לדיאלוג ב``שתי שפות``. וגם העובדה שהוא כמעט מכתיב מתוכו את המציאות` אינה נמלטת מחותם הפאסיביות : אומנם ``אסונו ואושרו של כל אדם גלומים בו עצמו ואינם באים מבחוץ``, אבל כל זה מוכתב בו בדטרמיניזם, במין גזירה קדומה, וגם מה שמפתיע וחדש כבר מצוי מראש, כרישום קודם חטוף.