העולם שמעל פני השטח הורעל. האוויר הורג. הרוחות קטלניות. שיירי האנושות מתבצרים במבנה ענק תת־קרקעי. דור אחר דור נולד בו: הקיום בחוץ היה לשמועה, אחר כך למיתוס, ואז לטאבו. בקושי אפשר לראות את העולם שבחוץ - ואסור באיסור חמור לדבר עליו. אלא שבכל דור קמים האופטימים, שמעזים לחלום ומדביקים אחרים בתקוותם. הם רוצים לצאת. העונש שלהם ברור. פשוט. אכזרי: נותנים להם את מבוקשם
